<h1>הרוקח סימן נ"ה</h1>
<h2>דף קיח.</h2>
סעודת מנחה בתוספתא מדיחין י' כוסות שאם יצטרך באחת שותה מהן מציעין י' מצעות שאם יצטרך יסב על אחת מהן כל המקיים ג"ס בשבת ניצול מג' פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנום וממלחמות גוג מגוג ובפ' שלשה שאכלו (ד' מ"ט) בשבתות ובימים טובים לא סגי דלא אכיל פת.
ויקהל משה אמר הקב"ה למשה עשו קהלה גדולה ודרוש להם ברבים הלכות שבת שילמדו ממך דורות הבאים להק[ה]יל קהלות בכל שבת ושבת לדרוש לישראל איסור והיתר וכן דוד היה מקהיל קהלות בשבתות בשרתי צדק בקהל רב והיינו דוד דגלי באסמכתא כתיב וה' עמו ואין להניח הדרשה עבור הסעודה השלישית כדאמר בפ' השולח גט (ל"ח ע"ב). ובמדרש משלי בפסוק אשת חיל מי ימצא אמר ר' חמי בר חנינא מפני מה נתחייבו שני בניו של ר' מאיר שמתו שניהם ביחד בשבת במנחה מפני שהיו רגילים להניח בה"מ במנחה ואוכלים. בפר' בתרא דתענית בירושלמי טור דשמעון למה חרב מפני שהיו משחקים בכדור ובטלין מן התורה.
כל אדם שיכול יחזור אחר מיני בשמים להריח ולברך וגם מיני פירות וירקות כדאמר במנחות פ' התכלת (מ"ג ע"ב) חייב לברך ק' ברכות בכל יום ובשבת ממלא להם באיספרמקי ומגדים וקיימא לן בפ"א דשבת (ט' ע"ב) דסעודה קטנה מותר לאכול במנחה גדולה ואיכא שהות טובא בין אכילה למנחה קטנה פי' סעודה גדולה למושכה.
